86 מן ההיבט האידיאי ניתן לומר אפוא שמדובר בפיתוח מקסימאליסטי של רעיון העבריות, שנתלווה לתנועה הציונית מראשיתה . שכן, לטענת הכנענים, למרות שההגירה המודרנית לארץ-ישראל הייתה יהודית ברובה, התחולל בה תהליך טבעי של הינתקות מן העבר הגלותי ושל הבניית זהות לאומית חדשה, הנשענת על יסודות טריטוריאליים ולשוניים-תרבותיים ; הבניית זהות מקומית זאת, שהוענקה לבניה של המולדת החדשה-ישנה, דומה, במידה מסוימת, לתהליך שהתחולל באמריקה במאות האחרונות, קרי, תהליך לידתה של האומה האמריקאית מתוך העולם הישן שממנו יצאו המהגרים לארץ חדשה . מובן שתפיסה זו של הכנענים את מציאות החיים החדשה בארץ-ישראל היוותה קריאת תיגר חריפה על הממסד היהודי-ציוני הוותיק בארץ . ולמרות העובדה שמספר חבריה המוצהרים של התנועה לא היה רב, השפעתה הרוחנית והתרבותית על החיים האינטלקטואליים בארץ הייתה עצומה . כדי לעמוד על הקשר בין המוטיבים הכנעניים, ואולי בין התורה הכנענית בכללה, לבין הזהות המקומית, או מיתוס הילידות, ביצירתו המוקדמת של אריה סיון, ראוי לעיין בכמה משיריו הראשונים, שיש בהם ביטוי מובהק לנטייתו הפואטית והתמאטית, בראשית דרכו הספרותית . ב...
אל הספר