1.3 אריה סיון כמספר עברי־ישראלי

32 וניכור אנושיים-קיומיים, הנושאות אף משמעויות סמליות : הניגוד בין הקשיחות החיצונית לבין הרוך הפנימי של הגיבור, כמייצג את מהותו של הצבר הישראלי . למעשה, את דרכו הספרותית החל סיון כמספר לא פחות מאשר כמשורר . סיפוריו הקצרים התפרסמו, בעיתונות היומית ובכתבי העת, משלהי שנות הארבעים ועד ראשית שנות השישים . באותה העת, זהותו של סיון כיוצר לא הייתה מגובשת, והוא ראה עצמו כמשורר וכמספר באותה מידה . סיפורים אלה של סיון נושאים ברובם אופי ריאליסטי, לרוב סנטימנטאלי ולוקאלי מאוד . הם מסופרים, בדרך כלל, מפי מספר בגוף ראשון, ונוטים להתבסס, מצד אחד, על חוויותיו של סיון הצעיר כחייל במלחמה ( מלחמת השחרור ) , ומצד שני, על דמותו כמאהב צעיר . זהותו המקומית של המחבר מובלטת, בסיפורים אלה, באמצעות תיאורי נוף וסביבה, המשמשים כתפאורה ייצוגית להתרחשויות, שהן ברובן צמודות מקום וזמן, ומעידות על הפואטיקה והתמאטיקה האופיינית לסיון הצעיר, הן בסיפוריו והן בשיריו . 6 להלן כמה דוגמאות לכתיבתו הסיפורית של אריה סיון, דוגמאות שיש בהן ממד מייצג להתפתחויות שחלו בפואטיקה ובתמאטיקה של הפרוזה שלו משלהי שנות הארבעים ועד ראשית שנות ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד