20 נותן ביטוי, בדרכו שלו, ללבטי הזהות של המשורר ולמתח בין ילידות פרימורדיאלית לבין זהות יהודית-ציונית-הומניסטית נרכשת ורפלקסיבית . בכל אחד מן הפרקים באים לידי ביטוי המבט הסינכרוני והמבט הדיאכרוני באחד מהיבטי הזהות המקומית ביצירת סיון, כשני מבטים שונים המשלימים זה את זה . הספר איננו מסתמך על תיאוריית-על אחת, המשמשת כמטרייה מושגית, אלא כל אחד מן הפרקים נעזר במודלים ובמושגים תיאורטיים הרלוונטיים לו . הפרק הראשון בספר הוא פרק כללי, שמטרתו משולשת : א . למפות את יצירתו של אריה סיון בתוך זמנה ולאפשר בחינת היבטים ספציפיים ביצירתו של המשורר בפרקים הבאים . לשם כך ייעשה שימוש בתיאוריית הרב-מערכת מיסודו של אבן- זוהר ( 1990 ; 1974 ; 1973 ; , Even Zohar ) ובסכימה של תחומי מדע הספרות ( הרושובסקי, 1976 ) ; ב . להציג את ההתפתחויות הפואטיות והתמאטיות שחלו ביצירתו הספרותית של אריה סיון כמעין מסע לכינון זהותו האישית-אמנותית והחברתית-פוליטית . כאן ייעשה שימוש בתיאוריות הנוגעות לשיח הזהות בתרבות בכלל, דוגמת אלה של הול ( ,1996 1990 , Hall ) ; שנהב ( 2001 ) ; גרץ ( 2004 ) ; שקד ( 2006 ) ואחרים ; ג . לבחון את ...
אל הספר