נופה של ארץ־ישראל בציורי מקרא של המאה הי"ט

נופה של ארץ ישראל בציורי מקרא של המאה הי"ט הקדמה ער לשנות השלושים של המאה הי"ט לא נעשה כל נסיון שיטתי לאייר את ספרי המקרא בציורים ראליים של נופים , אתרים ומקומות _מארץ ישראל ומארצות המקרא האחרות . בעשור הרביעי של המאה הי"ט פורסמו כאנגליה , בזה אחר זה , שני קכצ ם של איורים מארצות המקרא הכוללים מראות ומקומות ממשיים _מאר'ן ישראל ; הראשון של התחריטאים האחים םינרן ה ? 01 ןז 110 והשני של הוצאת פיש ר _^) ו ([ _*( ובנו . כאותה תקופה החל עולה באירופה גם הרעיון שלצרכי איור אמנוחי של אישים ואירועים מסיפורי המקרא יש להתבסס על דמויות , תלבושות וכלים של אוכלוסית ארץ ישראל בני הזמן הנוכחי . מגמת המאמר היא לעמוד על הסיבות להיווצרותם של שני סוגי איורי ה מקרא הללו — איורי נופים ואתרים ואיורי דמויות ואירועים — במאה הי"ט , ולעקוב אחר כמה מהבולטים בציירי מאה וו , שמילאו תפקיד מרכזי בהתפתחותם של שני סוגי האיורים הללו . קובץ האיורים המקראיים של הוצאת פישר כשנים 1833-1832 החלו אמני התחריט הנודעים מלונדון , האחים ויליאם ואדוארד פינק , להעסיק ציירים מפורסמים כדי שיציירו מראות מנופי המקרא , לפי סקיצות שרשמו נוסע...  אל הספר