[ 41 ] קהלת ניחן, מלידתו — השנייה של אימו הנואפת, בת שבע, שבה ניטע זרעו של בעלה השני, ורוצח בעלה הראשון — בכישרון בלתי רגיל, רכושו הגנטי המולד, ששודרג על ידי אביו המאמץ האלוהי לכדי מיומנות יצירה נדירה . וכך, בראשית ברא קהלת במוחו את המילה ״רַעְיוֹן . ״ הוא טעם את המילה בפיו, ובדעתו עלתה האפשרות שמא זה משהו שהמילה המתאימה ביותר לתארו נהייתה ונהגתה בפיו : ״רַע . ״ זה גרם לו הרגשה מציקה ומטרידה שלא הרפתה . המחשבות שלו התרוצצו במוחו וחיפשו את המילה [ מ י כ א ל ה נ ד ל ז ל ץ ] [ 42 ] שתתאר הכי טוב את המשהו הלא מוגדר הזה . אהה, ״עניין . ״ וירא קהלת כי טוב . אבל משהו בכל זאת המשיך להציק לו . חסר לו מישהו לחלוק עימו בחוויית ההתפעמות מן הצעצועים החדשים האלה, שנבראו לו בדעתו, מתבשרים, מלשון בשר, ועוטים עור של מילים : עניין, שזה קצת עינוי, וטיפה מענה, וגם רמז לעוני, ולכן זה כה מעניין . רע, שיודעים מהו טוב יותר כשמצליחים להרגיש מהו טעם טוב, ולהבדיל ביניהם, כמו שבסיפור הראשוני הבורא היוצר הראשון ( שאולי מצא בכלל את מקומו בראשו של קהלת ) הבדיל בין התאומים ״מים״, ושם אחד מעל לרקיע, מתנשא מעל השני, מת...
אל הספר