הסביבה החוץ־דיסציפלינרית האינטלקטואלית

246 הסוציולוגיה הישראלית זאת סמואל הנטינגטון ( 2003 ) . בעת האחרונה — עם עליית הפנדמנטליזם הלוחמני האִסלאמי, עם החרפת האנטגוניזם בין ארצות הברית והמערב ובין מעצמות חדשות-ישנות ( רוסיה, סין ) ועם עליית הפופוליזם הימני באירופה ובאמריקה ומיטוט הסדר העולמי שכונן לאחר 1945 — תחושה זו העמיקה . אחד מהדיה של 'התנגשות ציוויליזציות' זו בסוציולוגיה הישראלית הוא ה'בובריאניות החדשה', הפוסט-ליברלית והפוסט-חילונית ( פרק 12 למעלה ) . מנקודת ראות זו, המחלוקות בין קבוצות שונות בחברה מבטאות לא רק ניגודי אינטרסים מעמדיים או שוני מגזרי, אלא התנגשות מהותית . וכך התגבש הבובריאניזם החדש בתור אחד הביטויים בתחום האינטלקטואלי של גל ההתייהדות ( 'הדתה' ) , הסוחף את התרבות הפוליטית בישראל בשנות האלפיים — כתגובת נגד לגל האזרחני-ליברלי החילוני שרחש בה בשנות התשעים . מגמה זו מערבת רדיקליזם שמאלי ( פוסט-ציוני ) עם רדיקליזם ימני ( הדתת הלאומיות ) ליצירת 'תאולוגיה פוליטית' אתנו-לאומית חדשה . * מהלך זה משקף בין היתר את התמוטטות האלטרנטיבה האידיאולוגית לקפיטליזם שרווחה בעבר ( המשטר הקומוניסטי בגוש המזרחי או תנועות סוציאל-ד...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב