נאו־בובריאניות סוציולוגית

132הבובריאנים החדשים : בין שמאל לימין ומצד אחר התעצמה בהן גם המגמה הביקורתית והאיכותנית ( תוצר אירופה, שנקלט במאוחר גם בארצות הברית ) . מגמה חדשה זו סיפקה תנאים אפשריים לחזרתו של בובר לקנון הסוציולוגי ; ואכן, הצעות כאלה הועלו על סדר היום בידי 'בובריאנים חדשים' . פרוגרמה שאפתנית ומקיפה אחת לחדש את פני מדעי החברה ברוח בובריאנית מובהקת מוצעת בידי פיליפ וקסלר ( נולד ב- 1943 ; סוציולוגיה של החינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים ) . גם אם וקסלר עצמו לא בלט בדיון הסוציולוגי, עמדתו משקפת היטב את הנטייה הנאו-בובריאנית בסוציולוגיה . וקסלר סבור שבשל תנאים חברתיים וטכנולוגיים משתנים ( ובעניין זה בלבד הוא נאו-מרקסיסט ) הולכת ונוצרת בלב החברה הקפיטליסטית המאוחרת, הנוכחית, תבנית חברתית חדשה, ועִמה תרבות חדשה, ואותן הוא מכנה 'החברה המיסטית' . דיוננו למעלה במגמות הרוחניות, העידן החדש, החזרה בתשובה, 'החזרת עטרה ליושנה' והתייהדות הישראליות למיניה ממחיש התפתחות זאת . במרכזה של החברה המיסטית מצויה — הימצאות בובריאנית מובהקת — 'חוויית האיחוד נטול האגו עם האלוהים, הטבע או היקום כולו, המעלה את האדם עצמו לדרגת א...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב