נאו־בובריאניות תרבותית

222 הסוציולוגיה הישראלית המגמות השונות של רוחניות חדשה ושל חזרה ליהדות, גם אם לא בהכרח ליהדות ההלכתית אלא ליהדות ההומנית ( בעיקר במעמד הביניים ) וליהדות המסורתית ( בעיקר בפריפריה המזרחית ) , מתבטאות במישור האינטלקטואלי בגישה ה'פוסט-חילונית' ( או לשם דיוק ה'נאו-דתית' ) החדשה בישראל, שהובהרה למעלה . כאמור, ההתפתחות הנאו-דתית בישראל נובעת הן מהשפעות תרבותיות גלובליות ומשינויים מבניים — בכלכלה, בחברה ובפוליטיקה — שהם תגובות נגד לגלובליזציה הנאו-ליברלית, והן מהשפעות מקומיות שקשורות לשינויים בהרכב התרבותי והמגזרי של החברה בישראל, ולתפיסת הזהות הלאומית ולסכסוך הישראלי-ערבי ( על התנאים הגלובליים-מקומיים [ 'עולמקומיים' ] ראו רם 2005 ; על התנאים הלאומיים-מקומיים ראו קימרלינג 2004 ) . שינויים אלה כרוכים בין השאר בהתפוגגות ההומוגניות וההגמוניה של האידיאולוגיה הלאומית והחברתית, שסיפקה את 'הדבק המלכד' לתודעה הישראלית . לפי פרשנות אחת, הפריצה הגדולה של היהודיות לתודעה הישראלית הייתה באמצע שנות התשעים, ובהקשר של רצח רבין : דווקא מכיוון שהרצח חשף החרפה ביחסי חילונים ודתיים, הביא האירוע, דיאלקטית, לחיפו...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב