190 הסוציולוגיה הישראלית את בורדייה דור של סטודנטים מתקדמים, ולימים הם הפיצו את תורתו במרכזי ידע אחרים . כמה מעבודותיו תורגמו לעברית ( וראו אור בעיקר בהוצאת רסלינג ) , וכתבי העת החדשים סיפקו מצע לכתיבה בורדייאנית . אפשר לומר כי בהמשך להשפעות הפוסט-מודרניות התעצם גם בהשראת בורדייה מפנה תרבותי כולל בסוציולוגיה הישראלית . נוסף על הכישרון והכריזמה השופעים של בורדייה עצמו, אפשר להסביר את מידת התקבלותו בכך שהסוציולוגיה שלו תאמה בכמה מובנים את רוח הסוציולוגיה של התקופה : ההדגשה הגוברת של היבטים תרבותיים, סיום עידן 'המלחמה הקרה' בין מסורות מתחרות סגורות ( כגון מרקס, דורקהיים וּובר ) , השאיפה לגשר בין קטגוריות דיכוטומיות קלאסיות בתחום ( כגון מבנה - סוכן או קונסנזוס - קונפליקט, רציונלי - אי-רציונלי ) , השילוב ( המצוי בעבודתו של בורדייה עצמו ) בין תחכום תיאורטי, שיטות אתנוגרפיות ומחקר כמותני, הרב-צדדיות של הדגם של בורדייה הניתן ליישום כמעט בכל תחום סוציולוגי, ולבסוף — האופי הפרגמטי של הסוציולוגיה של בורדייה, המאפשרת מבט ביקורתי אך ללא מחויבות אידיאולוגית או דוקטרינרית . 9 נדגים את השפעתו של בורדי...
אל הספר