שסעים ואיחויים: ריבוי תרבויות ללא רב־תרבותיות

151המשוסעים : ביקורת עצמית, ניגודים, שסעים ואיחויים בשנות השבעים והשמונים החל סמי סמוחה לעסוק בסוציולוגיה של פלורליזם ( ראו את פרק 7 למעלה ) , שדנה למעשה בשסעים חברתיים, בעיקר בשסע האשכנזי-מזרחי ובשסע היהודי-ערבי . השונות בין הזהויות הייתה בעיניו נתון שיוכי קיים ( או מהותני ) , להבדיל מן המבט המפרק והמַבנה אשר יצרו בשנים שלאחר מכן הגישות הפוסט-מודרנית והפוסט-קולוניאלית ( ראו את הפרקים 10 ו- 11 להלן ) . בשנות התשעים ובשנות האלפיים התמקד סמוחה במעמדם של הערבים אזרחי ישראל ( סמוחה ,1997 2000 ) . הוא קבע כי משנות השבעים ואילך חלה שחיקה במדיניות השליטה הכוחנית של המדינה כלפי הערבים בישראל, למרות הניסיון של שלטון הליכוד להַדקהּ . לטיעונו, מעמדם האזרחי הרשמי של הערבים והשלמה מסוימת של שני הצדדים עם מציאות של דו-קיום הניבו בקרב היהודים ובקרב הערבים הכרה באפשרות של דפוס של שילוב המבוסס על רמה גבוהה יותר של הבנה . התזה המרכזית שלו, המסתמכת על סקרים שערך, מתארת מהלך של חידוד הזהות הלאומית הפלסטינית, 'פלסטיניזציה', המלוּוה בהתערות בישראל, 'ישראליזציה' . לפי התזה הזאת, מתחוללת אצלם 'פוליטיזציה', כל...  אל הספר