144 הסוציולוגיה הישראלית בשנות התשעים התעורר גל חדש של מערערים על הנרטיב הלאומי ההגמוני — 'היסטוריונים חדשים', אשר קולם הצטרף למגמות הביקורתיות בסוציולוגיה, שפעלו מכבר, אך נודעו פחות בזירה הציבורית ( שהפרקים 7 ואילך למעלה עוסקים בהן ) . הוויכוח בין ההיסטוריונים ה'ישנים' ובין ההיסטוריונים ה'חדשים' עורר עניין ציבורי רחב והיה לאחד הנושאים הנידונים ביותר בשיח 4 בתחום הסוציולוגיה, אחד הזרזים להתעוררות של הציבור המשכיל בישראל . הביקורתיות המתחדשת היה פרסומו ב- 1993 של הקובץ החברה הישראלית : היבטים ביקורתיים ( אורי רם ) , שנדפסו בו מקצת ממאמרי האסכולה החיפאית משנות השבעים ומשנות השמונים ומאמרים ביקורתיים חדשים . מספר זה יצאה גם הקריאה לדיון פוסט-ציוני . את עָצמת הרגשות שהוויכוח עורר המחישו בין השאר דבריו של הסופר אהרן מגד, שקונן על גורלם של 'כל הניסוחים היפים שבשמם קראנו בתום לב, ועליהם התחנכנו אנו וילדינו במשך שנים - שלושה דורות — כמו "גאולת הקרקע", "כיבוש עבודה", "קיבוץ גלויות", הגנה וכו'' ( מגד 1994 ) ועתה מוצגים כצביעות ואחיזת עיניים . מגד דחה את הבשורה של ההיסטוריה החדשה, שלפיה 'רוב הווד...
אל הספר