סוציולוגיה של אליטיזם ושל פלורליזם

114 הסוציולוגיה הישראלית הסוציולוג רלף דרנדורף קבע כי הניגוד העיקרי בחברה הוא בין בעלי השררה לאלה הכפופים להם ( דרנדורף 1973 ) , והסוציולוג צ'רלס רייט מילס ( מילס 1958 ) קבע כי בחברה האמריקנית מרוכזת עָצמה לא מבוקרת בידי בעלי המשרות הבכירות בשלוש המערכות הענקיות המודרניות — התעשייה, הצבא והמדינה — שהן אליטת הכוח האמריקנית . שפירא השלים את לימודיו הגבוהים בשלהי שנות החמישים ובראשית שנות השישים בבית הספר הלונדוני לכלכלה ובאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, מוסדות הבית של דרנדורף ומילס ( בהתאמה ) , ותוצאות החניכות הזאת ניכרות בעבודתו . הגורם השני להתגבשות גישת האליטיזם היה תמורות בתרבות הפוליטית בישראל . כשם שעבודתו של אייזנשטדט סיפקה במובלע צידוק סוציולוגי להגמוניה של תנועת העבודה בתרבות הפוליטית הישראלית, כך סיפקה הסוציולוגיה של שפירא את הצידוק המובלע לסיומה של הגמוניה זו, או לפחות, המציאה כלים אינטלקטואליים לנאבקים בה . בכך שיקפה גישתו את התנופה הפוליטית המצטברת של שנות השבעים שהביאה ל'מהפך' השלטוני של 1977 . אף כי שפירא האמין באובייקטיביות מדעית ונמנע מחשיפה מפורשת של זהותו האידיאולוגית, ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב