הסוציולוגיה והאוטופיה החלוצית

99הממסדים : הסוציולוגיה מגבשת אומה מודרנית מה שחשוב לענייננו הוא המשמעות הסוציוגרפית שהוא הוסיף להיסטוריוגרפיה המקובלת, שגם לה הייתה משמעות אידיאולוגית עמוקה . חוקר התרבות חזקי שוהם ( נולד ב- 1975 ; לימודי פרשנות ותרבות, אוניברסיטת בר-אילן ) האיר זאת היטב כך : מספור העליות הדגיש את מרכזיותה של ההתיישבות בארץ ישראל כגורם מכריע בתולדת הציונות, ברוח הציונות המעשית, יותר מאשר אירועים מדיניים או צבאיים שונים, שלכאורה היו יכולים לשמש קו פרשת מים היסטורי בתודעה הציבורית [ . . . ] . לאור זאת היה לחלוקה לעליות תפקיד מרכזי בהשלטת האתוס החלוצי כאידיאולוגיה הדומיננטית של התנועה, ואולי אף בהשתלטותה הפוליטית של תנועת העבודה על המוסדות הציוניים ( שוהם 2012 : 189 ) . בסוציוגרפיה של אייזנשטדט החלוצים הם הגורם הכריזמטי-מהפכני — האליטה האינטלקטואלית והפוליטית של תנועת העבודה . לשיטתו, החלוצים הקדישו את חייהם לכינון הקהילה הלאומית ( והסוציאליסטית ) החדשה בארץ ישראל : 'להבדיל מן העלייה הראשונה [ 1882 - 1903 ] , לא שאפו אנשי העלייה השנייה ל'נורמליזציה' כאיכרים או כפועלים, הם ראו עצמם בעיקר בחינת חלוצים, מפל...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב