19המייסדים : מאירופה לאמריקה ומבובר לאייזנשטדט המונח 'מודרניזציה' החליף את המונח 'רציונליזציה' כבריח הראשי של הפרדיגמה, אגב קיטום העוקץ הביקורתי של המונח 'רציונליזציה' ( שיש בו גם תביעה לכינון מציאות חברתית תבונית ) ואגב היפוך התגיות משלילית לחיובית . יש לציין כי פרדיגמה זו הקיפה את כל מדעי החברה — סוציולוגיה ( פרסונס, שילס ) מדע המדינה ( אלמונד [ Almond ] , לוסיאן פאי [ Pye ] ) וכלכלה ( וולט ויטמן רוסטו ) . גם בישראל התחוללו חילופי הפרדיגמות, שאנו מתארים כאן בנוגע לסוציולוגיה, לרוחב החזית — בפסיכולוגיה, בכלכלה ( מנדלקרן 2018 ) ועוד . למעשה האוניברסיטה העברית בירושלים עברה עוד בשנות החמישים מהלך של אמריקניזציה . המודרניזם שאומץ היה מהסוג הטכנוקרטי, וכך מציג זאת גילמן : המודרניזם של תיאוריית המודרניזציה לא היה המודרניזם של ניטשה, קפקא או הדאדאיסטים, אלא זה של אוגוסט קומט, פיט מונדריאן ולֶה קוֹרְבּוזְיֶה . לא היה זה מודרניזם של שוברי לוחות ( איקונוקלסטים ) ושל אמנות, טירוף ואי- רציונליות, אלא מודרניזם של סדר, תכנון ודחייה של הרגשנות והרוחניות של הרומנטיקה . מודרניזם זה חגג את הרעיונות של...
אל הספר