הסוציולוגיה העברית: מאירופה לאמריקה ומבובר לאייזנשטדט

86 הסוציולוגיה הישראלית והראקציוניות . מרכז הכובד של החיים הבין-לאומיים, ובכללם החיים האקדמיים, עבר לארצות הברית של אמריקה, שהבציעה כמעצמה הצבאית המנצחת של מלחמת העולם וכמי שכוננה את הסדר הפוליטי והכלכלי החדש ואת האתוס של 'העולם החופשי' החדש, הן לאחר הבסת גרמניה הנאצית והן לנוכח התפשטות האימפריה הסובייטית ( ג'אדט 2009 ) . גם התנועה הציונית העתיקה בשנות המלחמה את מרכז הכובד של פעילותה מאירופה לארצות הברית של אמריקה . חזון מדינת היהודים הוצג בידי בנימין זאב הרצל בבזל שבשווייץ ב- 1897 ; חזון מדינת ישראל הוצג בידי דוד בן-גוריון במלון בילטמור שבניו יורק, ארצות הברית, ב- 1942 ( גל 1998 ) . בתחום הסוציולוגיה, התיאוריה שנעשתה דומיננטית בתקופת המדינה הייתה מפרי הגותו של הסוציולוג האמריקני טלקוט פרסונס, אשר עסקנו בה בפרק 4 ואשר נתעכב כאן רק על עיקריה . אחד מקרבנות המהלך הזה היה מרטין בובר . למורשת הגרמנית הקהילתנית שלו לא נותר עוד מקום בסוציולוגיה הישראלית הממלכתית ; ואכן, בתקופת הדומיננטיות של האסכולה הפונקציונליסטית ואף לאחריה הוא נעלם מן ה'קנון' הסוציולוגי ( אל חזרתו המאוחרת נחזור בפרק 12 ) ....  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב