האוניברסיטה העברית בירושלים: מהר הצופים לגבעת רם

80 הסוציולוגיה הישראלית המזכר הראשון של ההסתדרות הציונית בדבר הצורך בהקמתה של אוניברסיטה עברית בירושלים . האוניברסיטה שקמה לבסוף הייתה לאומית בשפתה וברוחה, אך תפיסת הלאומיות של כמה מן הפרופסורים בעלי המוניטין בה הייתה שונה מזו של מנהיגי המרכז הפוליטי המקומי . הפרופסורים ראו באוניברסיטה מרכז רוחני של העם היהודי, להבדיל מן היישוב העברי, ברוחם של אחד העם ובובר, מנהיגי הזרם התרבותי בציונות ( להבדיל מן הזרם המעשי ומן הזרם הפוליטי ) . אורי כהן, היסטוריון של מערכת ההשכלה הגבוהה, מכנה את האוניברסיטה של ימי טרום-המדינה, 'אוניברסיטת פזורה' ( כהן 2006 : 65 ) , כלומר אוניברסיטה שהוקמה בידי יהודי הפזורה, בעיקר יוצאי גרמניה ומרכז אירופה ; מומנה בידי יהודי הפזורה, בעיקר יהודי ארצות הברית ; וראתה בעצמה מרכז רוחני של העם היהודי ותרבותו האוניברסלית בתקופה המודרנית ; כאמור, להבדיל משלוחתו העברית, הלאומית במפגיע, של עם זה בפלשתינה-א"י . האוניברסיטה הייתה בתוך היישוב היהודי בארץ ישראל המנדטורית, אבל לא הייתה של היישוב . לאף אחד מן הזרמים הפוליטיים או המגזרים היישוביים לא הייתה שליטה עליה, היא לא הזדהתה עם ...  אל הספר