נקודת מפנה: 1948

40 הסוציולוגיה הישראלית ישראל לעם ישראל . אלה הם הלבנים מהן בנוי הבניין האידיאולוגי של האגף הימני הלאומני-דתי בפוליטיקה הישראלית ( מגוש אמונים עד הבית היהודי ועד הימין החדש ) . מצד אחר הוא היה, כאמור, הומניסט שדגל באחווה יהודית – ערבית והיה מוכן אפילו לוותר על חלום המדינה היהודית לטובת חזון דו-לאומי, ובלבד שתהיה זו קהילה מוסרית . עמדות כאלה נחשבו — ועודן נחשבות — שמאליות קיצוניות בהוויה הפוליטית הישראלית . עם הקמת המחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ב- 1948 מונה בובר לעמוד בראשה, והוא חנך לתחום את שמואל נח אייזנשטדט . זה נהיה 'אבי הסוציולוגיה הישראלית' ולימים יעניק לבובר את הכינוי 'הסבא של הסוציולוגיה הישראלית' . * ב- 1946 פורסם כרך על אודות הקיבוץ וההתיישבות השיתופית, תוצר הפקה משותפת של מרטין בובר, הסוציולוג של האוניברסיטה העברית בירושלים, ושל המרכז החקלאי השיתופי ( האוניברסיטה העברית בירושלים 1946 ) . הכרך משקף את המרכיבים העיקריים של הסוציולוגיה הישראלית המוקדמת . השתתפו בקובץ רק קומץ של חוקרים מקצועיים ; התקיים בו שיתוף פעולה בין האקדמיה לגופים המיישבים הלאומיים ; הדגש ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב