16 הסוציולוגיה הישראלית פרק 3 עוסק בראשוני הסוציולוגיה שפעלו בתקופה שלפני הקמת המדינה בזירה האקדמית, כלומר באוניברסיטה העברית בירושלים, מאז ייסודה ב- 1925 . הפרק מתמקד בשתי דמויות מפתח : ארתור רופין ומרטין בובר . הפרק עוסק בזהות המרכז-אירופית של הקדם-סוציולוגים ; בהשפעות של הלכי רוח סוציאליסטיים עליהם מצד אחד ושל הלכי רוח רומנטיים מצד אחר ; ובהזדהות העמוקה שלהם עם המפעל הציוני — כל אלה מאפיינות את התקופה בכללה . פרק 4 יוצא דופן בספר בכך שאינו עוסק ישירות בסוציולוגיה הישראלית, אלא בסביבתה האינטלקטואלית החיצונית . בפרק מוצגת ההיסטוריה הרעיונית של הדיסציפלינה הסוציולוגית בגרמניה, בארצות הברית ובצרפת — המסורות הסוציולוגיות הלאומיות שהשפיעו עמוקות, בתקופות שונות, על הסוציולוגיה הישראלית . השער השני — המייסדים — עוסק במחלקה לסוציולוגיה שנוצרה ב- 1948 והתגבשה באוניברסיטה העברית בירושלים . בשער זה שני פרקים . פרק 5 — 'המייסדים' — עוסק בייסוד הסוציולוגיה כמקצוע אקדמי . נידונים בו מהלכי ה'ישראליזציה' וה'אמריקניזציה' של התרבות האקדמית, תחת כנפיה של התרבות ההגמונית הממלכתית . בתוך כך נידון המעבר ש...
אל הספר