324 | החינוך הקיבוצי הגישות החינוכיות של תנועות הנוער וכן על הגישות הפסיכואנליטיות שהביאו עימם החלוצים מאירופה ( בעיקר בקיבוץ הארצי של השומר הצעיר ) . כורח המציאות הצמיח פתרונות מעשיים, שיתופיים ויצירתיים שנוסחו כעבור זמן והוגדרו "חינוך קיבוצי" . עוד משנות העשרים, כלומר מתקופת המנדט שבה גובש המבנה הארגוני המבוזר של מערכת החינוך היהודית, קיבל החינוך הקיבוצי אוטונומיה ודומיננטיות משלו בתוך "זרם העובדים", זכה למעמד של בכורה בתנועת העבודה וביישוב כולו והשפיע על החינוך החילוני בכללו . לפיכך בהתיישבות הקיבוצית התרחשו תהליכים מקבילים לתהליכים ביתר יישובי הארץ . בשנת 1925 הוקמה "מועצת המורים למען קרן קיימת לישראל" ובה מורים משלושת זרמי החינוך – הציוני - סוציאליסטי של ההסתדרות, שהחינוך הקיבוצי השתייך אליו, הזרם הכללי הציוני - מרכזי וזרם "המזרחי" הציוני - דתי . המועצה הפיקה חומרים כתובים לעיצוב תרבות יהודית חדשה ברוח האידאולוגיה הלאומית למען כל החוגגים – המורים, התלמידים וההורים – וליצירת חוויה רגשית ונפשית רוויה במסרים ערכיים ( סיטון, תשנ"ט ) . לאחר קום המדינה, בשנת 1949 , הוקם משרד אחד לחינוך ...
אל הספר