156 | החינוך הקיבוצי 3 ועבודות אקדמיות שנעשו על הפילוג ( למשל : אסף, 1987 ; זיו, תשל״ח ; כנרי, 2011 ) . בחלק מהקיבוצים שיקפו העלונים תמונה חלקית, ואף היו עורכי עלונים שציינו שהם מבקשים להשאיר את העלון מחוץ לוויכוח כדי לא להלהיט את היצרים, אלא שקשה היה להישאר מחוץ לוויכוח ולא להתייחס ללבה הרותחת מצד אחד ולדיווחי מערכת החינוך מן הצד השני . בחלק מהקיבוצים יצאו שני עלונים מקבילים, וחלקם מובאים בעבודה זו . לא ניסיתי לאזן את התמונה אלא להציגה כפי שבאה לידי ביטוי במקורות הקיבוץ המאוחד . בחרתי לעסוק בחמשת הקיבוצים שהתפלגו : עין חרוד, אשדות יעקב, גבעת השלושה, גבעת חיים וגבת . כמן כן בחרתי שלושה קיבוצים גדולים שבהם היו חילופי אוכלוסין כמייצגים את כל האחרים : גבעת ברנר, יגור ובית השיטה . עשרים ושישה קיבוצים צעירים שקמו לאחר קום המדינה אינם רלוונטיים משום שהוקמו עם נטייה פוליטית מגובשת ומשום שמערכות החינוך שלהם היו קטנות ביותר . הרקע לפילוג הפילוג בקיבוץ המאוחד התרחש בכמה רבדים : הרובד הפוליטי - אידאולוגי, הרובד המשקי והרובד החברתי . ברובד הפוליטי נסב הוויכוח בין חברי הקיבוץ המאוחד שהשתייכו למפא״י...
אל הספר