החינוך הקיבוצי והמערכת הכללית: מה רלוונטי?

122 | החינוך הקיבוצי אבל הם פתוחים לקבל גישות חדשות בעלות זיקה לעקרונות החינוך הקיבוצי . יתרה מזו, עוד לפני התארגנות ממוסדת של התנועה הקיבוצית לקדם ״חינוך אחר״, אנו עדים לשיעור הגבוה של בתי הספר הקיבוציים ברשימת ״בתי הספר הערכיים״ בישראל ( עם - עד, 2015 ) וברשימת בתי הספר המוגדרים ״מרכזי הפצה״ של משרד החינוך ( ישראל, משרד החינוך, 2014 ) . מערכת החינוך הישראלית, שאין בה גורם המבצע חשיבה מערכתית ארוכת ב . טווח ( פרנק, 2015 ) , זקוקה לגורמים חיצוניים שישפיעו עליה להתעדכן ולהפוך לרלוונטית עבור תלמידיה, ערכיה וכלכלתה . ייתכן שהתנועה הקיבוצית יכולה להיות אחד הגורמים הללו ואולי אף גורם מוביל ביניהם . אף על פי שחלק מבתי הספר בישראל אינם מחכים להנחיות ״מלמעלה״ ומבצעים שינויים וחדשנות ברוח דרישות התקופה ומאפייניה, עוצמת הריכוזיות הקיימת מקשה על כניסתה של חדשנות לכלל בתי הספר, והאתגר העומד בפני התנועה הקיבוצית בסוגיות החינוכיות הוא גדול מאוד . האם יש סיכוי שהתנועה הקיבוצית תיענה לאתגר ? בדומה למה שניתן ללמוד מן ג . החינוך הדמוקרטי, האנתרופוסופי והחינוך ברוח היי - טק - היי ( למידת חקר או PBL – Pro...  אל הספר