58 | נהירין לנו שבילין דהודו / שמעון לב הינזרות זו — וכאן מתגלה ההבדל בין שני השקפות העולם — נהפכה אצל הגזע ההודו - גרמני, אשר רוחו, שחותמה התבוננות, אין כוחה יפה להתערבות פעילה ועצמית במהלך ההיסטוריה האנושית, לוויתור גמור על החיים ושלילת החיים בכלל ( בראהמיזם ובודיהזם ) , בעוד שהיהודים, למראשית קיומם, הכירו בייעודם 113 ההיסטורי העולמי, ואף החזיקו בו במשך כל סערות הזמנים . דמות בולטת ששינתה את תפיסתה כתגובה להבחנה הגזעית בין שמים לארים, היה משה לייב ליליינבלום, משכיל רדיקלי שדגל בקִדמה ובהשתלבות בחברה האירופית כפתרון לאנטישמיות . לאחר הפרעות שהתחוללו ברוסיה שכונו ה"סופות בנגב" ( 1881 - 1882 ) , וייאושו מאירופה בעקבות התגברות הלאומיות והאנטישמיות חווה גילוי, וכך כתב ביומנו : לנו הארץ ! , לנו הארץ ! [ . . . ] כן זרים אנחנו [ . . . ] הננו זרים לא רק פה, אך בכל אירופה כולה, כי היא לא מולדת עמנו [ . . . ] עתה מצאתי ביאור המלה 'אנטיסמיטיזם' [ . . . ] זרים אנחנו, לא נכבשים . אף אסופי - חוץ, אורחים לא קרואים [ . . . ] בזמן תגבור - האמונה היינו זרים באירופה על פי אמונתנו, ועתה, בזמן תגבורת הלאו...
אל הספר