חלק ג : חזרה לאקדמיה | 193 מישורים, בלתי ניתן למיצוי, ללא התחלה וסוף, בלתי רציף, חסר היררכיה משמעית, האורג לתוכו טקסטים רבים, בעל אפשרויות בלתי מוגבלות, ללא משמעות קבועה ומסמנים יציבים, פלורליסטי וחמקמק . טקסט כזה אינו מאפשר 271 לקורא לצרוך אותו, ומחייב אותו להשתתף בייצורו . הבחירה של בארת בטקסט של בלזאק מעניינת במיוחד . הוא מאפיין את הסיפור של בלזאק כקריא, מוצר צריכה נוח שאינו תובע מן הקורא מאמץ מיוחד, אולם, כפי שקריאתו שלו מדגימה, הקריאה בסראזין במסגרת הקורפוס הבלזאקי, על ממדיו הפואטיים, ההיסטוריים והאוטוביוגרפיים, מעלה סוגיות הקרובות יותר לקוטב הטקסט הכתיב : גבולותיו אינם מוגדרים, הוא מגלה התפצלות פנימית, אינטר-טקסטואליות חזקה, ריבוי גרסאות ועירוב בין בדיון למציאות . הטקסט הקריא לכאורה מתגלה במהלך העיון בו ככתיב, ומפריך בתוך כך את הבחנתו של בארת עצמו בין סוגי הטקסטים . הסתירה הזו אינה מרפה את ידיו . הוא מוותר על היומרה לאובייקטיביות מדעית ומציג טקסט סובייקטיבי : טקסט נעשה מכתיבות מרובות, הבאות מתרבויות שונות והנכנסות בתוכו לדיאלוג זו עם זו, לפרודיה, לוויכוח ; אך יש מקום אחד שבו ריבו...
אל הספר