92 1 פ ת י ח ה יש משהו מדויק בשמה : אמירה . בכתיב העברי שלו אפשר לשמוע את ההדהוד לספר "בראשית", לאמירה הראשונה בפסוק "ויאמר אלוהים יהי אור" . הדיבור הבראשיתי, ההיולי, ניכר גם בפואטיקה של הס, בדרך שבה היא יוצרת את האור הישראלי בכתיבתה . זאת שירה שיש בה עירוב של לשונות, של קולות, של גופים, של תודעות, של נזכרות ונשכחות, של זהויות . עירוב שמפרק הכל ומקים הכל לתחייה מחדש בדרכה שלה . שכן, אמירה הס כותבת טקסטים שדורשים מן הקוראים להתעכב ליד המילים, להבין "בהמשכים" . כתב היד שלה מעניק לנו שהות . יש בסיפורי שירתה לא מעט חידות וסתירות . דמויות ברורות ואחרות שעוטות מסכות . יש בה קול הבוקע מן הסנה הבוער ואחר שיורד מן ההר האפוף ערפל, ויש קול ילדות מן המעברה ביקנעם, שמְעַבֵּר את הערבית לעברית, שמחפש את המלים, ולש את העצמי בתוך הגירת הגוף והשפה, לש בתשוקה, בסערה, את הנפש ואת ההיסטוריה . אמירה הס הביאה אל השירה הישראלית פואטיקה חדשה, כאשר שילבה בתוך שירה ייצרית – מיסטית והומוריסטית לפרקים, את שבר ההגירה מעיראק, ארץ הולדתה . את סיפוריה האישיים היא שזרה אל תוך בתי שיר שהם, למעשה, מראה לחיי אנשים רבים, ש...
אל הספר