ד. הומור לא בכל מצב — לפרום חוט בחלקים אנושיים, בטקסטיל, ובחיי חורף

218 | האם את צוכה או בוחקת שמתה כה צעירה ועוד בבית חולים, כשהיא נמצאת תחת השגחה רפואית . האובדן שאדיר חש הוא כה גדול, עד כי הוא מונע ממנו לתפקד . הוא מסתבך בין מסדרונות בית החולים בדרכו החוצה : "הממשות הייתה כל-כך מופשטת פתאום, עד שנדמה היה לו שאין לו שיווי משקל . איך יספוג את החיים פחות ליאת ? איך יחיה בלעדיה ? " ( חלקיםאנושיים : 48 ) . בצירוף "פחות ליאת" נוצר היפוך תפקידים בין הלשון לבין העולם המעוצב : השימוש במילה "פחות", המתקשרת לפעולות הניתנות למדידה, אינו הולם התייחסות לקיום אנושי . אי- ההלימה במקרה זה ממחישה דווקא את עולמו הפנימי של אדיר, שהתרוקן בעקבות המוות . הוא מבין את המציאות החדשה בצורה מוחשית ( כפי שמעידה המילה "פחות" ) , אך אינו יודע איך ניתן להתמודד איתה . אדיר, המהלך במסדרונות בית החולים, נזכר כיצד ליאת הייתה מביעה את דעתה על כל מיני מהלכים בחייו, והוא מהרהר : עכשיו כל חוות הדעת הללו מתו יחד עם מי שהגתה אותן . עינה הפקוחה נעצמה, חשב, כשהוא ממשיך להסתבך בכל מיני מחלקות ויוצא מאשפוז יום לאשפוז רגיל, ממרפאת חוץ למרפאת פנים, מאגף גימ"ל לאגף בי"ת . ( שם : 49 ) הסגנון של קסט...  אל הספר
הוצאת גמא