פרק שלישי : היחסים בין ה"אני" לסביבה | 165 אלה מנוגדים זה לזה והסתירה ביניהם מסעירה את הדוברת ולא פעם מטלטלת אותה ללא רחמים . בספר ערה מופיעים שני שירים תחת הכותרת "דצמבר" . בשיר הראשון מצווה הדוברת על עצמה לחבר בין שני מרחבים חיצוניים בטבע, בין שמים וארץ, באמצעות המבט : כְּשֶדֶּצֶמְבֶּר מַגִיעַ הָפוּךְ וְיָמָיו פּוֹנִים כְּלַפֵּי מַטָּה שִכְבִי בַּדֶּשֶא מוּל הַכָּחֹל נֵייבִי מִמֶּנּוּ נוֹלָדִים הַכּוֹכָבִים צִפּוֹר שֶהִיא חֹד הַוִּי שֶל הַמַּסָּע כֻּלּוֹ חַיֶּבֶת לְהַצְדִּיק אֶת הָאֵמוּן . ( "דצמבר", ערה : 34 ) המבט כלפי מעלה הופך לדינמי הודות למעוף הציפורים אחריו הוא עוקב . השמים הופכים למרחב חי הודות למטפוריקה ההומוריסטית הקושרת בין צבעם לצבע הים למטה ( כחול נייבי ( navy ) המסמל בגדי מלחים ) והודות להאנשה לה הם זוכים כמולידי הכוכבים . בשיר השני קושרת משעול בין המרחבים באמצעות חילופי תנועות ביניהם . המעוף בשמים עובר טרנספורמציה לספינה המפליגה על פני ה'שמים' למטה : אֵינֶנִּי יוֹדַעַת לְאָן מַפְלִיגָה סְפִינַת הַגַּעֲגוּעִים הָאֵיבָרִים הַפְּנִימִיִּים כְּמוֹ עֲבָדִים בְּבִטְנָּהּ חוֹ...
אל הספר