פרק שני : נשים במראה שבורה | 121 החברה . המסע הפנימי גורם לה לבלבול וכאשר היא מגיעה לעולם האשליה, המכונה "ההפרש", היא אומרת : לגמתי וחשבתי : מי שבוי של מי עכשיו, דבר פשוט כזה אני לא יודעת . איזו צרה . הילדים שלי שבויים בחלומם, עובד שבוי בתוך מנגנון החרטות הבלתי נשלטות שלו, פלורה שבויה כנראה של סגן מפקד משטרת השנים, ואני — התסריטאית השבויה בתוך ההפרש הזה, ששבוי בעצמו בין מה למה כבר לא זכרתי . ( המינה ליזה : 122 ) נראה שמינה נמצאת במצב של שבי, המסתבר בהמשך כשבי חיצוני ופנימי, ושהחסר הפנימי שלה הוא חירות . אירית אהרוני כבר ציינה את הקשר שבין מסעה של מינה לזה של אליס בארץ הפלאות ובארץ המראה . שתיהן, גם מינה וגם אליס, עוברות ממרחב המציאות למרחב של דמיון ומנסות להגדיר את תחומי המרחבים הללו ( אהרוני, 1998 : 30 ) . מסעה של מינה שונה לחלוטין ממסעה של אליס, למרות שאצל שתיהן מדובר במסע הכורך בתוכו גם שינוי מרחב ריאלי וגם מסע פנימי . אליס חווה את מסעה בתוך חלום, כאשר היא עוברת אל המרחב אשר מתחת לפני האדמה בעקבות מעקב סתמי אחרי ארנב במחילתו . במעבר בין המרחבים אליס נופלת לתוך בור עמוק . מינה לעומתה...
אל הספר