64 | האם את צוכה או בוחקת רֵיחוֹת סָלָט וַחֲבִיתָה לִחְיוֹת בְּצֵל הִתְרַחֲשוּתָהּ חֲסִידַת שִגְרָה שֶתְּגַדֵּל אוֹתִי כְּמוֹ כֶּלֶב אוֹ חָתוּל אָקוּם אִישַן מֻקֶּפֶת בַּחַש חַיֶּיהָ חוּגֵי יְלָדֶיהָ וְשֶלֹּא תִּהְיֶה לִי שוּם אַחֲרָיוּת עַל הַזִּמְזוּם . ( יונת פקסימיליה : 44 ) טורי השיר הנאמרים בנשימה אחת ללא כל סימן פיסוק, מגבירים את הנימה המתפנקת המאפיינת את השיר . המשאלה הילדותית "להתחתן עם עקרת בית" מזכירה פנטזיות של ילדים קטנים להתחתן עם אחד מהוריהם . הסגנון הילדותי מציג את המרחב הביתי בקלילות, ההופכת את המבע להומוריסטי . הדוברת בשיר נכספת למרחב הביתי השלֵו, המונוטוני, החושני, בו הכול קבוע ויום רודף יום בחברת הילדים . לגבי הדוברת, המציאות המתוארת בשיר היא משאלה בלבד, כיוון שקורצה מחומר אחר : היא אמנית והאמנות לא מרפה ממנה ולא נותנת לה מנוח . האמנות מציקה ל'אני' השירית דרך חוש השמיעה — זמזום מציק הדורש אחריות אחרת . השאיפה בשיר להיעלם בתוך עולם המלאכות ה'נשי' היא אירונית . הדוברת בשיר היא דמות נשית אחרת, שאינה חסידת השגרה, ואף אינה דומה לחיית מחמד מאולפת . המטפוריקה יוצרת אפקט קו...
אל הספר