"אָנָּא מֶן אֶלְמַגְרַבּ" — גלותיות בשירת ארז ביטון

14 יוחאי אופנהיימר התחושה הנוראה שבאתי ממקום חלק וריק, משהו כמו פני הירח" ( שטרית 1999 : 154 ) . מחיקת הזיכרון המזרחי בישראל מבוססת מצד אחד על תודעת "שלילת הגולה" ( רז – קרקוצקין 1994 : 125 ) ודה – לגיטימציה של העבר היהודי בתפוצות, ומצד שני על ההנחה האוריינטליסטית כי יהודי המזרח ובמיוחד יהודי צפון אפריקה ( כמובן בניגוד ליהודי אירופה ) משוללים תודעה היסטורית, ולפיכך יצירתה של זהות לאומית יהודית חייבת להתבצע באמצעות "מיזוגם של המזרחים לתוך תרבות אירופו – ישראלית הגמונית שמתבססת על היסטוריה רשמית אחת, זו של יהודי אירופה" ( שוחט 1994 : 248 ) . הקשר כפול זה של מחיקה מיוחד למזרחים בישראל . ההתמודדות עם המחיקה יצרה קרע פנימי בין השאיפה של מהגרים מזרחים להיטמע בחברה הישראלית באמצעות מחיקת מכלול סממני נבדלותם התרבותית, לבין ההתנגדות הפנימית למחיקה זו, אשר התבוננה על רעיון ההשתלבות בחברה הישראלית כעל אשליה . התפצלות זו התבטאה כעמדה אמביוולנטית בדרך כלל, אשר מצאה ביטוי בפיצול בין המרחב הציבורי שבו המחיקה הייתה בעלת אופי הגנתי לבין המרחב הפרטי, הביתי, המשפחתי ; שם נשמר הזיכרון והונחל כמורשת, גם אם...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

הוצאת גמא