המחקר על יצירתו של אפלפלד מתעצם בעשרים השנים האחרונות בארץ ובארצות הברית ומציע נקודות מבט תמאטיות ותיאורטיות חדשות לבחינת יצירותיו . הנושאים החדשים שמעסיקים את המחקר אינם קשורים כבר בנושאים כמו ייצוג השואה והניצולים, אלא בשאלות כמו זהות יהודית, גופניות, זיכרון אישי וקולקטיבי, רליגיוזיות, נרטיב גלותי מול נרטיב ציוני, תבניות אגדתיות שמופיעות בסיפורת שלו, מקומו בין סופרי דור המדינה, זיקתו לספרות החסידית, דו – לשוניות גלויה וסמויה בכתיבתו, יחסו לז‘אנר האוטוביוגרפי, ועוד נושאים ועמדות פואטיות ולשוניות . במקביל לכך הופיעו ניסיונות להשתמש בחלק ממגוון הנושאים הללו כדי להבחין בין תקופות שונות בכתיבתו של אפלפלד, אשר משתרעת על פני למעלה מחמישים שנה . דן מירון היה בין החוקרים הראשונים שסימן את המעבר שחל בכתיבתו של אפלפלד מסיפורים לנובלות כמעבר שנושא בחובו משמעות פואטית ואידיאית גם יחד . הוא טען כי הכתיבה הנובליסטית הגיעה ב תור הפלאות ( 1978 ) לבשלות ולעוצמה בשל המעבר מתיאורי מצב סטאטיים לעיסוק בתהליכי השתנות איטיים וממושכים, ובשל המעבר מתיאורי אוירה מטפוריים לכתיבה אשר ממוקדת במטונימיה . בהקשר זה ...
אל הספר