פרק 5 : ערעורה של “פעולת הדיבור“ 173 א פש ר ות הסל יחה והמ מ ד הפוליטי ש ל המילים המציאות של חוסר האפשרות לסלוח מובעת כבר בנובלה המוקדמת “ צילי“, המגוללת את קורותיה של נערה לוקה בשכלה, שנזנחה לבדה בבית אחוזה על ידי בני משפחתה היהודים, לאחר הימלטם מאימי השואה . הנובלה פורשת את הקשרים החברתיים שצילי מצליחה לכונן ואת דרכי הישרדותה במציאות הבלתי אפשרית שבה היא נתונה . בסיום היצירה צילי פוגשת את לינדה היהודייה, האומרת : “א ני הייתי לפ ני המלחמה זמרת קברטים . הוריי ל א שבעו נחת ממני “, התווד תה פתע . “הם מחלו לך“, אמר ה צילי . “ללינדה אין מוחלים . לינדה עצמה אינ ה מוכנה למחול לעצמה“ . ( עמוד 81 ) כאן מוטעמת הזיקה בין האשמה האינהרנטית לבין הסליחה הבלתי אפשרית, כשני מוטיבים שעתידים להתפתח בפרוזה האפלפלדית . הניצולים חיים בתחושת אשמה מתמדת ואינם יכולים למחול לעצמם על דבר, ולכן גם לא לסלוח לאחר . צילי מתוארת בנובלה כדמות שאינה מבינה את מלוא המשמעות של המציאות שבתוכה היא שרויה . בשל תמימות זו יש בה גם יכולת לחדור ללב ההוויה האנושית, כמעין גילום של “התמימה הקדושה“ . במונחים ארציים ניתן לשאול : מהי...
אל הספר