פ ר ק ש ל י ש י : א י מ נ י ו ת י ש ר א ל י ות ע כש ו ו י ו ת 1 18 הצבאי ( אלאור, 2000 : 12 ) . נראה כי סירובה מבטא את חוסר היכולת או חוסר הרצון לקבל את ההפרדה בין המרחב הפרטי והציבורי, והיא פולשת באמצעות המצלמה אל המחנה הצבאי כדי לערער על הגבול ביניהם . בשיחתי עם מצקל היא הדגישה את הסיבה שהניעה אותה להתחיל בפרויקט : "תמיד ידעתי על חוויותיו בגן, בבית הספר, ופתאום הרגשתי שאני לא בתמונה יותר . לא רציתי להישאר מחוץ לתמונה, פתאום לא הבנתי את השפה שלו, לא ידעתי יותר מה קורה איתו במשך ימים ושבועות . . . למה שפתאום אהיה מנותקת ? " האם קמה נגד הגמילה מבנה, שכפתה עליה המערכת הצבאית, ועשתה מעשה . היא החלה בצילומים של כמה חיילים מהיחידה . לאחר זמן מה החליטה להתמקד בחייל אחד, שאת צילומיו הציגה בשחור לבן . במשך הזמן למדה את הסלנג הצבאי, וראתה כיצד נבנית "אחוות אחים" . על חזרתו של בנה החייל לחופשות סיפרה לי : "פתאום הבנתי אותו, הכרתי את השפה, וגם הבנתי למה הוא התגייס ליחידה קרבית . הבנתי מה זה חבר'ה ומה זו אחריות הדדית" . מצקל יצאה למסע אשר נועד לגשר בין החיים שהכירה עם בנה עד כה לבין החיים החדשים ש...
אל הספר