8 6 1 פרק שנ י הבינלאומיות שנסמך על מקורות פרשניים, החלטתי כי המקור הראשון והחשוב בכתיבה על האמניות הישראליות יהיה קולן שלהן . הן הסכימו לחלוק איתי את הסיפור שלא הושמע ולא נכתב עדיין כי חשבו, כמוני, שהסיפור האימהי חשוב להבנת האמנות שלהן . עם זאת, היה ברור כי מרגע שהסיפור האישי עבר לידיי הוא ימשיך ויעבור טרנספורמציה של המשגה המעידה על הכותבת לא פחות מאשר על היצירות ויוצרותיהן . מרכיבי זהותי האישית השפיעו על כתיבתי, חלקם במודע, וחלקם שלא במודע, וזו הסיבה למשל, שהמחקר עוסק באמניות ישראליות יהודיות ואיננו כולל אמניות מקומיות ערביות . מעבר לעובדה שלא נמצא בידי הידע הראוי לחקור את גוף עבודתן, אני מאמינה שאין זה מקומי לחקור אותו ומקווה שחוקרות פלסטיניות יחקרו ויכתבו על הנושא הזה מהפרספקטיבה שלהן . חלוקת הנושאים נעשתה על פי העבודות עצמן ( לכן חלק מהאמניות מופיעות במספר נושאים, בהתאם לעבודותיהן ) . ייתכן שבחירה של אמניות אחרות ועבודות אחרות הייתה מעלה נושאים נוספים הרלוונטיים למצב האימהי המקומי . אחד מהם, הבולט בחסרונו, הוא המקום של השותף או השותפה לגידול הילדים . האב / בן הזוג ( או בת הזוג ) נ...
אל הספר