0 6 1 א ו פ- פ ו ט ו צלם : סלים נאג'י יעקב, ,1964 כפר ענא - אור יהודה 1 6 1 פ ר ח י ב ר ל א ב א ביקרתי אותך אתמול אחר-הצהריים . אמרת לי בקול חלש, "את זוכרת את שדה הפרחים על יד הסְריף כשהיית קטנה ? עלה לי הריח שלו באף שלי," ונאנחת . דמעות בפינת העין החומה והיפה שלך, כאילו שאתה כבר יודע שלא תשרוד את האביב . "כן, אבא, בטח שאני זוכרת . כמה יפה היה השדה שזרעת בו אבטיחים ! כמה טעימים הם היו, אבא ! אל תדאג, בשנה הבאה נטייל בשדה . אתה תהיה בריא והכל יהיה בסדר . טוב, אבא, טוב . " התחננתי והתפללתי שהכל יעבור . האמנתי עדיין . הסתובבת על צדך . ראיתי את הגב שלך עולה ויורד, כמעט נחנק מהשיעול של הבכי . האחות במחלקה לקחה אותי הצִדה ואמרה, "הוא לא יכול לדבר הרבה . עם האחרים הוא בכלל לא מדבר, רק אתךְ . בואי ילדה, אתן לך שוקו . " "אני לא רוצה שוקו . אני לא ילדה," עניתי בקול חנוק . רציתי כל כך לשמח אותך, להביא לך את הריח ההוא . אתה כבר לא יכול לרדת מהמיטה . הכליות שלך כבר לא עובדות והמכונה לא יכולה לנקות לך את הדם, כך אמרו . הרגליים יבשות והעור מתקלף מעליהן, אבל החיוך שלך נשאר כמו שהיה, השיניים יפות והעינ...
אל הספר