מקום: עיצובה מחדש של שאלת מצוות יישוב ארץ ישראל

מהתאולוגיה של הנבדל לשלילת הלאום 401 עשה ההוא' ; וכן בפירושו על התורה : 'ומה שהפליגו רבותינו במצות הישיבה בארץ ישראל ושאסור לצאת ממנה, וידונו כמורדת כאשה שאינה רוצה לעלות עם בעלה, וכן האיש בכאן, נצטווינו במצוה זו' . הקישור שעורך הרמב"ן בין מקורות ודינים שונים אצל חז"ל לבין מצוות ישיבת ארץ ישראל, הפך יסודי לגישת פוסקים רבים הן אל ההלכות הנאמרות בתלמוד והנוגעות לישיבת ארץ ישראל, והן לדין כפיית האישה ולאיסור היציאה מן הארץ . זאת גם כאשר עומד על הפרק שחזור של שיטות ראשונים אחרים שוודאי אינם רואים בישיבת הארץ מצוות עשה מהתורה, או שאולי אינם רואים בה מצווה כלל . בהשתלטותה של הפריזמה של הרמב"ן ניתן להיווכח בין השאר מהאופן שבו יישבו פוסקים מסוימים את שיטת הרמב"ם, לאור השגות הרמב"ן . מהלכים שבהם פוסקים 'מיישבים' דעת פוסק מרכזי אחד, לאור השגה של פוסק או איש הלכה מרכזי אחר, הם חלק מתהליכים היסטוריים-אינטלקטואליים של סינתזות בין דעות, שלעתים הינן מנוגדות או אף סותרות . לעתים קרובות ה'יישוב' מניח שהצדק הוא עם המשיג ( במקרה זה הרמב"ן ) אלא שהוא לא ראה, או לא הבין אל נכון, את האופן בו התבטאויות או עמ...  אל הספר