דברים רחוקים מן הדעת ומן השכל אשר נטוע בנו': נבדלותו של התלמוד בחיבור באר הגולה

206 אורתודוקסיה ומשטר המודרניות בתלמוד ובמדרש . נקודה זו מחברת אותו במישרין לפירושי האגדות לרשב"א, המוצגים אף הם כמי שבאו במענה לטענות הנוצריות ולקיבוץ האגדות במסגרת מאספים לטיניים שונים ולהגחכתם, כמו גם למגמות הקנוניות המקבלות ביטוי בכתבי הר"ן . בבאר הגולה היהדות התלמודית, שעוצבה בעולם הנוצרי של שלהי ימי הביניים וראשית העת החדשה כצורה של סטייה מתורת משה הטעונה צנזורה ופיקוח הדוק, מעוצבת מחדש כגורם הנבדל מעיקרו מהרציונל של המערכות המפקחות . לטענת מהר"ל, הביקורת הנוצרית אינה יכולה לאמוד את דברי חכמים משום שהיא מחילה עליהם כללים שמהם הם נבדלים . היא מחטיאה את המטרה משום שמטרת הקנון היהודי, בחשבון אחרון, היא דווקא הנכחתו וקיומו של אותו המצב החריג והנבדל, שאותו רואים הנוצרים כסטייה . הגדרתם של דברי חכמים כבאים מתחום 'השכל הנבדל' ממלאת את כל כתבי מהר"ל, ולא רק את באר הגולה, ועומדת בבסיס ניסיונו להעמיד את כלל דברי חז"ל - ולו אף התבטאויותיהם המשניות או הדרשניות ביותר - כנצחיים, על זמניים ועל טבעיים . עמדה זו ניצבת בבירור כנגד העמדה הנוצרית הרואה בדברי חכמים תורה חדשה המיוסדת על שכל אנושי, עמד...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

עמותת הילל בן חיים