'מצות התורה לא נתנו ליהנות'

מהר"ל והמשפט הטבעי 195 פה ומצפצף נגדה ולומר על הכל שאינו הלכה, וכל שכן דבר שהוא מגיע 308 גם את דעתו של הרמב"ן, דמות נערצת עליו בהרבה מזו לאמונה' . של הרמב"ם, דוחה מהר"ל, אם גם בענווה יתרה : 'והרמב"ן ז"ל בפרשת תצא האריך מאוד בענין זה ואמר כי טעם שלוח הקן שלא נתאכזר . . . ועם כי אין להשיג על הרב הגדול ז"ל מכל מקום תורה היא וללמוד אנו 309 האפשר, שואל מהר"ל, שהתורה תבקש לנטוע בנו רחמנות צריכים' . בהקשר אחד ולא בהקשר אחר ? כך למשל אסרה התורה לשחוט שור ובנו ביום אחד . לפי ההלכה איסור זה אינו חל אם שחיטת האחד מתבצעת בסוף היום ושחיטת האחר בתחילת הלילה, זו האחרונה היא מציאות שההלכה התירה למרות הקרבה היתרה בזמן השחיטה . והרי, גורס מהר"ל, 'יש בזה אכזריות יותר מאחד שחרית והשני במנחה שאסור', שכן אז רווח הזמן בין שחיטת השור לשחיטת בנו גדול בהרבה, וזוהי מציאות שההלכה אסרה . כמו כן, ההלכה מדייקת באיסור נטילת האם על הבנים 'שלא נתאכזר אם האם יושבת על הביצים' ומתירה את נטילתה 'אם היא מעופפת על הקן', וברור שאין במקרה האחד יותר אכזריות מבאחר . דוגמאות ספורות אלו באות ללמד 'כי הטעמים האלו שהם סברת הלב 310 כ...  אל הספר