'אין התורה טבעית': דחייתו של מהר"ל את המשפט הטבעי

188 אורתודוקסיה ומשטר המודרניות ו'למעלה מן הטבע ולמעלה מן הבחירה' . ראוי לשים לב שגם הרמב"ם 295 אלא רק 'מבוא לה בענינים הטבעיים', טען שהתורה 'אינה טבעית' אולם בעוד הצירוף 'אינה טבעית' אצל הרמב"ם בא להורות שהתורה היא אלוהית ונצחית, בא הצירוף 'בלתי טבעית' אצל מהר"ל להורות שהתורה מנוגדת לטבע ועומדת עמו ביחסים דיכוטומיים וסותרים . עיקר הספר תפארת ישראל מוקדש לבירור היחסים הדיכוטומיים שבין התורה לטבע ולדחייה אינטנסיבית של דרכי פירוש 'טבעיות' או 'נימוסיות' לחוקי התורה . יחסים דיכוטומיים אלו חוזרים על עצמם אינספור פעמים בכל כתביו . נעיין בדוגמה : אין לתורה התיחסות לאדם כלל לריחוק מעלתה מן האדם והיא מובדלת מן האדם . . . כי הטוב שהשם יתברך נותן על ידי שמירת התורה הוא טוב אלהי ואינו טוב טבעי שהוא ראוי לאדם רק טוב אלהי אשר הטוב אלהי הוא נבדל מן האדם לגמרי . . . כי מאחר שאין התורה דת טבעית ולכך השכר על התורה גם כן אינו טבעי, וכן מפני שהתורה אינה דת טבעי ולכך נתנה באש [ לפי המדרש ] לומר שאין העונש על התורה טבעי רק שלא בטבע . . . ואין התורה דת טבעית או דת נימוסית או דרך ארץ לקיום הישוב כמו שאמרו קצת...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

עמותת הילל בן חיים