נקודות וצמתים בתפישת החוק בדיונים התאולוגיים בימי הביניים המאוחרים ובעת החדשה המוקדמת

160 אורתודוקסיה ומשטר המודרניות התמודדות, הכוללת גם קבלה וגם דחייה, של העקרונות הפילוסופיים, הפוליטיים והמשפטיים של ימי הביניים המאוחרים והעת החדשה המוקדמת . להלן אנסה לאפיין את השינוי שחל בסוגיית החוק והסמכות במחשבת מהר"ל ביחס למחשבת קודמיו . כדי להבין את מלוא משמעותו של השינוי אקדים לו דיון בהתפתחות היחס אל החוק במחשבה הנוצרית והיהודית שקדמה לו ושל זמנו . בימי הביניים פילוסופים ערבים, יהודים ונוצרים עסקו באינטנסיביות בניסוח היחסים בין החוק האנושי, הפוזיטיבי או הטבעי, לבין החוק האלוהי, בין תבונה או שכל לבין התגלות . בפרק זמן זה המרחב שהגדיר את החוק האנושי הפוליטי היה כפוף לחוק האלוהי, או מבוא והכנה לו . ביטוי לכך יש בטווח של דיונים המשלבים בין האריסטוטליזם לבין דת ההתגלות כגון דיוניהם של אלפראבי, הרמב"ם ותומס אקווינס . המעבר לתפישות החוק שאפיינו את העת החדשה המוקדמת התחולל כבר בדיוניה של הסכולסטיקה המאוחרת, והתבסס במקביל לשינויים הדתיים והפוליטיים שבתקופת הרפורמציה והקונטרה-רפורמציה ובייחוד עם התבססות הדוקטרינה המודרנית של החוק הטבעי ויצירת 'התאוריה 238 הטבעית של המדינה' . התבססותו של...  אל הספר