קונפליקט האמנציפציה ומשמעותה של השכלת ברלין

86 אורתודוקסיה ומשטר המודרניות היהודים להתפרק ממטען זרותם, 'דעות קדומות ישנות ומתנשאות' ומנהגים שאינם מתואמים 'לזמננו ולחוקינו' שהיה עליהם לפשוט מעל עצמם על מנת להיעשות 'מאונשים לגמרי', כלשונו של הרדר ורבים אחרים . בנקודת זמן זו ביטא המאבק בין החרדים לבין המשכילים את שאלת הקשר, השנוי במחלוקת, בין הגדרות אורתודוקסיות של הדת היהודית לבין החתירה לשימור מעמדם הזר של היהודים, כפי שעוצב בתקופת האבסולוטיזם, גם במסגרת החברה האזרחית . זהו להבנתי אף הרקע העיקרי להתקבלותו המחודשת של מהר"ל בפולין המחולקת ולעיבודים השונים שניתנו למחשבתו . ראשית המאבק, שהתחולל בתקופת השכלת ברלין, בין משה מנדלסון ) 1729 – 1786 ) ונפתלי הרץ וייזל ( 1725 – 1805 ) - מבשרי האורתודוקסיה המשכילית החדשה - לבין מתנגדיהם דוברי האורתודוקסיה החרדית, היה על הגדרת האורתודוקסיה עצמה . וייזל ומנדלסון הציגו דגם של אורתודוקסיה בעלת אופי משפטי המיוסדת על שימורו של החוק היהודי, לצד קבלתם של עקרונות אזרחיים שהוגדרו ניטרליים ואוניברסליים ; לעומתם, תבעו החרדים שליטה טוטלית של הדת על פני תביעותיהם של החיים האזרחיים . הוויכוח היה בעצם על הש...  אל הספר