מהר"ל מפראג והגדרת היהדות לנוכח החוק הטבעי

70 אורתודוקסיה ומשטר המודרניות העת החדשה המוקדמת, והן משום אישיותו יוצאת הדופן המקפלת בתוכה רבות מן המגמות החשובות של תקופתו . מהר"ל, שחי לאורך המאה ה- 16 ופעל על קו התפר של פולין גדולה, בוהמיה ומורביה, משקף מגמות תרבותיות מרכזיות של המרחב היהודי הגדול והדומיננטי באירופה - יהדות מזרח אירופה ומרכזה . היחסים בין מיקום היהודים בעולם הנוצרי לבין תודעתם העצמית באים לידי ביטוי בצדדים רבים של משנתו, כך גם מרכזיותן של שאלות קיבוציות . כתביו של מהר"ל מכילים התמודדות אינטנסיבית עם השאלות הבוערות המלוות את העת החדשה, כגון : טבע, סדר וחוק, קולקטיב, זמן, התמדה ושינוי . משנתו חותרת להעניק מענה מקיף וחסר תקדים לשאלות בדבר מהות הזמן ההיסטורי, הגלות והפיזור, מעמדה של החוקה היהודית וגבולות הקנון של מדרשי אגדה . התימה החשובה והמרכזית שביסוד הגותו של מהר"ל היא תפישת ה'נבדל' המפותחת בדיוניו השונים, ולהבטיה השונים ייוחדו להלן דיונים נרחבים . כמאה שנה של תהליכי השתרשות מגמות פוליטיות ותרבותיות ריכוזיות קדמו לתפישה של 'האומה הישראלית' וליסודות החוק והסמכות שביסודה שפיתח מהר"ל בכתביו, ובעיקר בתפארת ישראל, נצח ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

עמותת הילל בן חיים