� 304 הורות - ללא רגשות אשם לאירועים המתוכננים, וכי לו ידעו, ייתכן שהיו מביעים את דעתם כנגדם . את תגובתם הסטנדרטית של ראשי העיר, מנהלי מחלקות החינוך ומנהלי בתי�הספר אפשר לחזות מראש והיא תמיד ) אבל תמיד ( תכלול את המרכיבים הבאים : גינוי תופעות אלו, אמירה כי הם עושים כל שביכולתם למניעתן, והבטחה כי יתחילו מייד בפעולות מניעה נוספות . קשה להישאר אדישים לנוכח אותם הורים, שאינם מוצאים כל רע במסיבות הסיום הללו וטוענים כי זהו דור אחר, מתירני יותר, ושאין להילחם בכך, אלא להיפך – על המבוגרים לתמוך בבני הנוער ובתרבותם המשוחררת . ואכן מתעוררת השאלה : מה הבעיה ? התשובה היא עצובה ומדכאת . מסיבות אלו הן למעשה ”תעודות הבגרות“ האמיתיות של בני הנוער : הן מסכמות את מגוון ההתנהגויות הלא�ראויות אשר רכשו הצעירים לכל אורך שנות ההתבגרות שלהם, והן תעודת עניות לכישלון חברת המבוגרים לשים גבולות להתנהגויות סיכון אלו . בעצם, אופיין של מסיבות הסיום הללו ממש לא צריך להפתיע אותנו . הסטטיסטיקה העצובה מצביעה על כך שנערים ישראלים בגיל 11 - 13 נמצאים כיום במקום השני באירופה בכמות צריכת האלכוהול, ואילו שיעורי ההצקה, הבריונו...
אל הספר