על ספסל הלימודים 163 לא מעניקים ( לילדינו . נתונים מחקריים והתבוננות חדה ורגישה בילדים 3 3 / ה ע ו מ ד י ם מ ן ה צ ד שלנו בעת שהם נמצאים ביחד בקבוצה, בעיקר במצבים שבהם אין מבוגר בטווח ראייה, מלמדים כי ברוב המקרים של הצקה והתעללות הם יפקירו את הקורבן לנפשו ולסבלו, ובמידה רבה אף יעריצו את המציקים והמתעללים . הנחת העבודה של רוב דומם זה היא שדיווח למבוגר על מעשי ההתעמרות המכוונים כלפי ילד אחר הוא מעשה בזוי של הלשנה ; כשהם גדלים, ילדים אלה הופכים למבוגרים המסוגלים לצפות בעוולות ובאלימות המתפרצת לידם ולא לומר מילה, או גרוע מכך – לא לראות מה הבעיה . בהיותם עדים לתופעת הראש הקטן, שואלים עצמם הורים ומחנכים כיצד ילדים טובים ומחונכים, כאלה שלעולם לא ישכחו להוציא את הכלב למען רווחתו ואושרו, שבכל עת שיתבקשו ינקשו על דלתנו לבקש כי נתרום למען נזקקים, שיסייעו במסירות לסבתא ולסבא להתגבר על קשיים - ילדים כאלה מוכנים להפקיר את חברם לכיתה, הסובל מפגיעות חוזרות ומכוונות של חברים אחרים שלהם . התשובה לתהייה חשובה זו אינה מסובכת : בסביבה ובאקלים חברתי שבהם הצקה מתאפשרת - הצקה תתרחש . כל שצריך הוא כמה ילדים בע...
אל הספר