� 118 הורות - ללא רגשות אשם בגיל ההתבגרות הילד מגלה שבאמצעות כסף הוא יכול לספק באופן מיידי ועצמאי את רצונותיו . כל אשר עליו לעשות הוא לדאוג שאנחנו, הוריו, נזרים לו את המזומנים בעקביות, בהתמדה וללא שאלות מיותרות . אך ככל שהוא גדל ) ובהתאם עולים המחירים של הדברים שהוא חושק בהם ( , אנחנו מגלים להפתעתנו שמדיניות הנתינה שלנו עיצבה ילד שלא יודע שובע, חסר יכולות איפוק, דחיית סיפוקים או קבלת סירוב, שמצפה מאיתנו לקנות לו או לספק לו כל דבר שירצה בכל עת שירצה . בשלב זה מנסה חלקנו לעצור את סחף הנתינה וללמד את הילד ש . . . כסף לא גדל על העצים . אנחנו מסבירים לו ) הוא כבר ילד גדול, הוא בטח יבין ( שאנחנו עובדים קשה למחייתנו ושעליו להתחשב בכך . אנחנו מספרים לו מדי פעם שכאשר אנחנו היינו ילדים, לא קיבלנו כל מה שרצינו . לפעמים אנחנו חולקים איתו את הרגשתנו : ”אני מרגיש כמו כספומט מהלך . “ אבל את רוב הילדים זה לא מרשים : הם מבטיחים שזו הבקשה האחרונה לזמן הקרוב, ואם זה לא עובד, הם שולפים את הקלף הידוע ”לכולם יש ורק לי אין“ . באשר לנו, ההורים, כשאנחנו מבינים שהפסדנו במערכה למיגור החומרנות של ילדינו, אנחנו נו...
אל הספר