פ ר ק ח מ י ש י 174 שירצה לכתוב את תולדות הארץ באופן ממצה ומכל צדדיו לא יוכל להתעלם מממצא זה . על אף הרושם הברור של שייכות היצירה הרוחנית בארץ למכלול הגדול והרחב של התרבות היוונית של התקופה, מן הדין לעמוד כאן על אחדים מן המאפיינים את השייכות הזאת . ראשית, השפה, שאותה הגדרתי כמאפיין הראשון במעלה של היוונות . מובן שעדויות על השפה המדוברת בארץ, כמו גם במקומות אחרים, הן דלות ביותר — קצת כתובות וקטעי פפירוס, שרק בחלקם משקפים דבר מה קרוב לשפה המדוברת, וההשפעה הניכרת של היוונית המדוברת על העברית והארמית של חז"ל . ואולם ענייננו כאן בשפת הספרות, השפה הגבוהה . אמנם סוגות ספרותיות יווניות מסוימות, כגון הקומדיה, הכילו יסודות של השפה המדוברת, אולם אין סוגות אלה מיוצגות עוד במצאי שלנו, ואנו נדרשים בעיקרו של דבר לסוגות עילית : שירה, נאום ואמנות הנאום, היסטוריוגרפיה, פילוסופיה ומדעים . אפילו הסוגה הספרותית הלא נשגבת של כתיבת מכתבים הייתה בתקופה ההיא לאמנות, שרכיב נכבד שלה היו הרמיזות וההתייחסויות לסוגות הספרותיות הנעלות ולתכנים שבהן . קל וחומר שבכל הסוגות הספרותיות האלה השתדלו היוונים לדבוק בדוגמאות ה...
אל הספר