ט. הפעילות התרבותית בלטינית

341ה י צ י ר ה ו ה י ו צ ר י ם 181 רק האפוס הלאומי הרומי — ובצדו האחר חלק משורה של שיר לא ידוע . יד המקרה היא שאין בידינו עדויות רבות יותר על עיסוקיהם התרבותיים של אנשי צבא רומיים . בהסתכלנו מכיוון אחר חייבים להניח, שמידה מסוימת של ידיעת השפה, כגון לצורכי מסחר ותיירות, חדרה לחוגים רחבים למדי . זאת ועוד, עם הפיכתה של האימפריה לנוצרית גבר מאוד זרם עולי הרגל ובהם עולי רגל מן המערב דובר הלטינית : הצליינית אגריה, שביקרה בארץ בשלהי המאה הרביעית, מעידה שבטקס הפסחא בירושלים מתרגמים את דבריו היווניים של הבישוף ל"סורית" ( היינו ארמית ) , וכן מפרשים בלטינית למי שאינם יודעים לא יוונית ולא סורית, ואת זאת עושים "אחים ואחיות יוונים – לטינים 182 לעומת סימנים חיוביים אלה אין להגזים בחשיבותם של ( graecolatini ) " . כיתובים על מטבעות או של כתובות רשמיות משום שאלה אינם מעידים אלא על היכרות מסוימת עם השפה של הפקיד הממונה או של מזמין הכתובת או של החורט אותה . ענייננו כאן באנשי רוח כפי שהוגדרו בספר זה, ומתברר שמחברים לטיניים אחדים, ובהם לפחות אחד מן החשובים והמשפיעים ביותר, פעלו בארץ – ישראל . לפי ענייננו אי...  אל הספר