48 | ״רק מִלָּה בְּעִבְרִית״ : שירֵי אהוד מנור בין ה״אני״ ל״אנחנו״ בבנימינה . עם הגעתו לבית הספר ב - 1955 כיהן כמנהל יוסף בנטוויץ' . כמי שנולד והתחנך בלונדון הביא עימו בנטוויץ׳ לבית הספר רוח דתית ליברלית בדגש רב על השפה האנגלית ( הלפרין, 1970 ) . בסוף שנת תשט"ו ( 1956 ) מחליף אותו יצחק שפירא . בתקופתו גדל בית הספר ונפתח גם לתלמידים מבתים פחות אמידים בזכות הנהגת שיטה של שכר לימוד מדורג לפי הכנסות המשפחה . שפירא שם דגש על "חברת התלמידים", שטיפחה עקרונות של תרומה לחברה לצד מצוינות אקדמית . למרות הדגש הברור על הישגיות ומצוינות הייתה סיסמת בית הספר באותן השנים "הצנע לכת" . בשל המרחק של בנימינה מהריאלי, נשלח אהוד להתגורר במשך השבוע אצל קרובים של משפחת פרוכטר ( הוריו של מנחם פרוכטר [ פרי ] ) , פאני ושלמה יגר, ברחוב בצלאל 10 בחיפה, מרחק כמה דקות הליכה מבית הספר, שם קיבל חדר משלו בתשלום . היחסים בין הוריו של מנור לבני הזוג יגר, גם הם ילידי פולין, היו מצוינים, ומנור המשיך לשמור איתם על קשר חם גם אחרי הצבא . ב - ,1963 בנסיעתו עם להקת הסטודנטים של ירושלים לצרפת, לאנגלייה ולארצות הברית, הוא שלח להם...
אל הספר