לא מקרי אף מחקר לא בדק עד כה אם כמויות הפרסום הנדרשות מחוקרים במוסדות להשכלה גבוהה אכן עלו עם השנים . מדוע זה לא נבדק ? מספר סיבות עולות על הדעת : ועדות המינוי והקידום של חברי סגל חסויות וחסינות מפני חוקי השקיפות, ואפילו ה"נידונים" אינם יכולים לעיין בפרוטוקולים של הדיונים בעניינם . מדענים רבים אינם חושפים בפומבי את הרזומה המלא שלהם, וקשה להרכיב את פרופיל התפוקות שלהם, כי מאגרי המאמרים המרכזיים לא כוללים את כל הפרסומים בעולם . יש הבדלים גדולים בין מדינות, מוסדות ודיסציפלינות מדעיות בכל הקשור לציפיות המקצועיות מחברי הסגל ולאפשרויות הפרסום . אבל הסיבה החשובה ביותר היא שאף מוסד אקדמי בעולם לא מפרסם "תעריף" רשמי של כמות המאמרים הנדרשת לקידום בכל אחת מהדרגות האקדמיות ( התעריף נלחש מפה לאוזן ) , ולכן קשה לעקוב אחרי השינויים בציפיות לאורך זמן . התירוץ הרשמי לחסר הזה הוא : "הוועדות מתייחסות לאיכות ולא רק לכמות, וכל תיק משוקלל לגופו" . המנטרה הזו חוזרת על עצמה גם בפורומים האינטרנטיים של אנשי האקדמיה . לרוב אלה הצעירים שמבקשים לברר כמה מאמרים עליהם לפרסם בכל אחת מהדרגות, והוותיקים הם שמספ...
אל הספר