246 בשנים האחרונות מתרחבים שיתופי הפעולהענק כגון חברת הנפט "סטנדרד" . למוסדות רבים, כולל ציבוריים, ברחבי העולם . הקשר מתבטא בגידול במספר אנשי העסקים בגופי הניהול של המוסדות, ובעיקר בגידול בהשקעות של חברות מסחריות ( בעיקר בתחומי מדעי הטבע והביו ‑ רפואה ) במרכזי מחקר אוניברסיטאיים 247 ( אחת הדוגמאות הבולטות לקידום שיתופי הפעולהובשיתופי פעולה מחקריים בין האקדמיה לתעשייה היא רשת Crowdhelix , שנוסדה ופועלת בחסות האיחוד האירופי ) . קשה לאמוד את שיעור המימון הלא ציבורי של מחקרים באקדמיה, שהולך וצומח בהדרגה הן במונחים מוחלטים והן באופן יחסי, אבל נתונים ממקורות מגוונים מלמדים על המגמה הכללית : שיעור המימון הפרטי ( בעיקר של חברות מסחריות ) 248 עולה עם הזמן ושיעור המימון הממשלתי יורד . וזה לא נעצר בכסף : העובדה שהתעשייה מממנת חלק עצום מהמחקר האקדמי, ומעסיקה גדודים של אנשי אקדמיה, יוצרת שינוי מהותי, ערכי, שהשלכותיו דרמטיות . ההשלכה החשובה ביותר היא הפיחות הזוחל במעמדה ההיסטורי של האקדמיה כמובילת המחקר המדעי ‑ תופעה שמן הסתם תשפיע בעתיד על שינוי המודל האקדמי . בעיות בקשר הזוגי הסימביוזה בין האקדמיה...
אל הספר