חבית ללא תחתית של חובות פנסיוניים

 העלייה בתוחלת החיים, ללא שינוי תואם בגיל הפרישה, מעמיסה עוד תשלומי קצבאות על הקופה המשותפת, מאחר שתקופת הפנסיה ‑ מפרישה עד מוות ‑ מתארכת .  הירידה במספר העובדים הפעילים ברוב המדינות, שמרֵעה את היחס בין אלה שממלאים את הקופות לבין אלה שמרוקנים אותן [ Potential support ratio ] . במדינות ה OECD‑ עמד היחס הזה ב ‑ 1950 על 2 . 7 בני 20 ‑ 64 על כל אדם מעל גיל 65 . עד 1975 צנח המספר ‑ שהוא למעשה שיעור המועסקים ‑ ל ‑ 1 . 5 וב ‑ 2015 הוא הגיע ל ‑ 5 . 3 . מומחים צופים שב ‑ 2050 יהיו רק 8 . 1 בני 20 ‑ 64 על כל אדם מעל גיל 65 . עם הזמן יהיה אפוא קשה מאוד עד בלתי 164 אפשרי לפרנס את כל הפנסיונרים .  הגידול במספר המובטלים הקטין את מספר החוסכים לפנסיה ולכן גם את כמות הכסף המוזרמת לקרנות למיניהן . אך מעבר לסיבות החיצוניות, שקשורות בתהליכי מַאקרו, היתה סיבה נוספת 165 לגירעונות האקטואריים שצברו המוסדות להשכלה גבוהה : ניהול כושל ופזרני . לא זו בלבד שהמוסדות לא תמיד הזרימו ליעדם את הכספים שיוחדו לתשלומי הפנסיה, אלא שהיו רבים שאף השתמשו בעתודות הפנסיוניות הקיימות ( בניגוד לחוק, לאתיקה ולהיגיון ) למימון צר...  אל הספר